ב ואשא את-עיני וארא; והנה ארבע קרנות: 2 ואמר, אל-המלאך הדבר בי מה-אלה; ויאמר אלי, אלה הקרנות אשר זרו את-יהודה, את-ישראל וירושלם: ס 3 ויראני יהוה, ארבעה חרשים: 4 ואמר מה אלה באים לעשות; ויאמר לאמר, אלה הקרנות אשר-זרו את-יהודה, כפי-איש לא-נשא ראשו, ויבאו אלה להחריד אתם, לידות את-קרנות הגוים, הנשאים קרן אל-ארץ יהודה לזרותה: ס 5 ואשא עיני וארא והנה-איש; ובידו חבל מדה: 6 ואמר אנה אתה הלך; ויאמר אלי, למד את-ירושלם, לראות כמה-רחבה וכמה ארכה: 7 והנה, המלאך הדבר בי יצא; ומלאך אחר, יצא לקראתו: 8 ויאמר אלו, רץ, דבר אל-הנער הלז לאמר; פרזות תשב ירושלם, מרב אדם ובהמה בתוכה: 9 ואני אהיה-לה נאם-יהוה, חומת אש סביב; ולכבוד אהיה בתוכה: פ
10 הוי הוי, ונסו מארץ צפון נאם-יהוה; כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם-יהוה: 11 הוי ציון המלטי; יושבת בת-בבל: ס 12 כי כה אמר יהוה צבאות, אחר כבוד, שלחני אל-הגוים השללים אתכם; כי הנגע בכם, נגע בבבת עינו: 13 כי הנני מניף את-ידי עליהם, והיו שלל לעבדיהם; וידעתם כי-יהוה צבאות שלחני: ס 14 רני ושמחי בת-ציון; כי הנני-בא ושכנתי בתוכך נאם-יהוה: 15 ונלוו גוים רבים אל-יהוה ביום ההוא, והיו לי לעם; ושכנתי בתוכך, וידעת כי-יהוה צבאות שלחני אליך: 16 ונחל יהוה את-יהודה חלקו, על אדמת הקדש; ובחר עוד בירושלם: 17 הס כל-בשר מפני יהוה; כי נעור ממעון קדשו: ס