ו ואשב, ואשא עיני ואראה, והנה ארבע מרכבות יצאות, מבין שני ההרים; וההרים הרי נחשת: 2 במרכבה הראשנה סוסים אדמים; ובמרכבה השנית סוסים שחרים: 3 ובמרכבה השלשית סוסים לבנים; ובמרכבה הרבעית, סוסים ברדים אמצים: 4 ואען ואמר, אל-המלאך הדבר בי; מה-אלה אדני: 5 ויען המלאך ויאמר אלי; אלה, ארבע רחות השמים, יוצאות מהתיצב על-אדון כל-הארץ: 6 אשר-בה הסוסים השחרים, יצאים אל-ארץ צפון, והלבנים, יצאו אל-אחריהם; והברדים, יצאו אל-ארץ התימן: 7 והאמצים יצאו, ויבקשו ללכת להתהלך בארץ, ויאמר לכו התהלכו בארץ; ותתהלכנה בארץ: 8 ויזעק אתי, וידבר אלי לאמר; ראה, היוצאים אל-ארץ צפון, הניחו את-רוחי בארץ צפון: ס 9 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 10 לקוח מאת הגולה, מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה; ובאת אתה ביום ההוא, ובאת, בית יאשיה בן-צפניה, אשר-באו מבבל: 11 ולקחת כסף-וזהב ועשית עטרות; ושמת, בראש יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול: 12 ואמרת אליו לאמר, כה אמר יהוה צבאות לאמר; הנה-איש צמח שמו ומתחתיו יצמח, ובנה את-היכל יהוה: 13 והוא יבנה את-היכל יהוה והוא-ישא הוד, וישב ומשל על-כסאו; והיה כהן על-כסאו, ועצת שלום, תהיה בין שניהם: 14 והעטרת, תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה, ולחן בן-צפניה; לזכרון בהיכל יהוה: 15 ורחוקים יבאו, ובנו בהיכל יהוה, וידעתם כי-יהוה צבאות שלחני אליכם; והיה אם-שמוע תשמעון, בקול יהוה אלהיכם: ס