פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי יוחנן, הברית החדשה
ז אחר הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא חפץ להתהלך ביהודה על-אשר בקשו היהודים להמיתו: 2 ויקרב חג היהודים חג הסכות: 3 ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם-תלמידיך את-המעשים אשר-אתה עשה: 4 כי לא-יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להודע אם-עשה אתה כאלה הראה אל-העולם: 5 כי-אחיו גם-הם לא האמינו בו: 6 ויאמר אליהם ישוע עתי לא-באה עד-עתה ועתכם תמיד נכונה: 7 לא-יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו: 8 עלו אתם לחג את-החג אני לא אעלה אל-החג הזה כי עתי לא מלאה עד-עתה: 9 כזאת דבר וישב בגליל: 10 ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם-הוא לא בגלוי כי אם-כמסתתר: 11 והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איו: 12 ותהי תלונה רבה על-אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי-מתעה הוא את-העם: 13 אך אין-איש מדבר עליו ברבים מפני יראת היהודים: 14 ויהי בחצי ימי החג וישוע עלה אל-המקדש וילמד: 15 ויתמהו היהודים ויאמרו במה ידע זה ספר והוא לא למד: 16 ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא-שלי הוא כי אם של-שלחי: 17 החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם-מאת אלהים הוא או מנפשי אדבר: 18 המדבר מנפשו כבוד עצמו יבקש והמבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו: 19 הלא משה נתן לכם את-התורה ואין-איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני: 20 ויען העם ויאמר שד בך מי מבקש להרגך: 21 ויען ישוע ויאמר להם מעשה אחד עשיתי וכלכם עליו תתמהו: 22 משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם-מן-האבות וביום השבת תמולו כל-זכר: 23 ועתה אם-תמול ערלת אדם בשבת למען אשר לא-תופר תורת משה מה-תקצפו עלי כי רפאתי האיש כלו בשבת: 24 אל-תשפטו למראה עין כי אם-משפט-צדק שפטו: 25 ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להרגו: 26 והנה הוא דבר ברבים ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי-באמת זה הוא המשיח: 27 אך הלא ידענו זה מאין הוא והמשיח כי יבוא לא-ידע איש אי-מזה הוא: 28 אז קרא ישוע במקדש וילמד ויאמר הן ידעתם אתי אף-ידעתם מאין אני ומנפשי לא-באתי אכן יש נאמן אשר שלחני ואתו לא ידעתם: 29 ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני: 30 ויבקשו לתפשו ואיש לא-שלח יד בו כי לא-בא עתו: 31 ורבים מן-העם האמינו בו ויאמרו אם-יבא המשיח הגם יעשה אתות הרבה מאשר עשה זה: 32 והפרושים שמעו את-העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו: 33 ויאמר אליהם ישוע אך-מעט עודני עמכם והלכתי אל-אשר שלחני: 34 תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא: 35 ויאמרו היהודים איש אל-רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הילך אל-הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון: 36 מה הדבר הזה אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא: 37 ויהי ביום האחרון הגדול בחג ויעמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא-נא אלי וישתה: 38 המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים: 39 וזאת אמר על-הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא-נתן רוח הקדש בטרם נתפאר ישוע: 40 ורבים מהמון העם כשמעם את-הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא: 41 ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן-הגליל יבא המשיח: 42 הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית-לחם מקום דוד יצא המשיח: 43 ותהי מחלקת בין העם על-אדותיו: 44 ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא-שלח יד בו: 45 וישובו המשרתים אל-ראשי הכהנים והפרושים והם אמרו אליהם מדוע לא-הבאתם אתו: 46 ויענו המשרתים מעולם לא-דבר איש כאיש הזה: 47 ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדחתם גם-אתם: 48 הגם-האמין בו איש מן-השרים או מן-הפרושים: 49 רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את-התורה ארורים המה: 50 ויאמר אליהם נקדימון אשר-בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם: 51 הכי תשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את-אשר עשה: 52 ויענו ויאמרו אליו הגם-אתה מן-הגליל דרש-נא וראה כי לא-קם נביא מן-הגליל: 53 וילכו איש איש לביתו: