פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)
יב בעת ההיא שלח הורדוס המלך את ידו לפגע באנשים מן הקהלה, 2 והמית בחרב את יעקב אחי יוחנן. 3 כראותו שהעם מרצה מזה הוסיף ותפס גם את כיפא. אותם ימים היו ימי חג המצות. 4 לאחר שעצר את כיפא כלא אותו בבית הסהר והפקיד ארבע משמרות של ארבעה חילים לשמר עליו. הוא התכון להעמיד אותו לפני העם אחרי הפסח. 5 ואולם בעת שנשמר כיפא בבית הסהר התפללה הקהלה בעדו בחזקה אל האלהים. 6 בלילה, קדם שעמד הורדוס להביאו לפניו, ישן כיפא בין שני חילים כשהוא כבול בשתי שרשרות, והשומרים אשר לפני הדלת שמרו על בית הסהר. 7 והנה מלאך יהוה הופיע ואור נגה בחדר. הוא טפח על צדו של כיפא, העיר אותו ואמר: "קום מהר!" אז נפלו השרשרות מעל ידיו. 8 אמר לו המלאך: "חגר מתניך ונעל נעליך." כיפא עשה כן. אמר לו: "התעטף במעילך ובוא אחרי." 9 יצא כיפא והלך אחריו ולא ידע כי מה שנעשה על-ידי המלאך הוא דבר ממשי, אלא חשב שהוא רואה חזון. 10 הם עברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ובאו עד שער הברזל הפונה אל העיר. השער נפתח לפניהם מאליו והם יצאו החוצה ועברו ברחוב אחד. פתאום עזב אותו המלאך. 11 כאשר שבה אליו דעתו אמר כיפא: "עכשו אני יודע באמת כי אדני שלח את מלאכו והצילני מיד הורדוס ומכל כונותיהם של קהל היהודים."
12 כשהכיר במציאות הלך לבית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס; באותו מקום נאספו רבים והתפללו. 13 הוא דפק על דלת השער ונערה אחת, רודה שמה, נגשה לענות. 14 היא הכירה את קולו של כיפא, אך משמחתה לא פתחה את השער ורצה פנימה להודיע שכיפא עומד לפני השער. 15 אמרו לה: "משגעת", אך היא טענה בתקף כי כן הדבר. אז אמרו: "זה המלאך שלו." 16 בינתים הוסיף כיפא לדפק על השער, וכשפתחו ראו אותו והשתוממו. 17 הוא רמז להם בידו לשתק וספר להם כיצד הוציאו האדון מבית הסהר. אמר: "הגידו זאת ליעקב ולאחים." לאחר מכן יצא והלך למקום אחר.
18 עם אור הבקר היתה מבוכה גדולה בין החילים על-אודות כיפא. תמהו: "מה קרה לו?" 19 כשבקש אותו הורדוס ולא מצא, חקר את השומרים וצוה להוציאם להורג. אחרי כן ירד מיהודה אל קיסריה ושהה שם. 20 סכסוך חריף היה בין הורדוס לבין אנשי צור וצידון. הם באו אליו ביחד ואחרי שהתרצו אל בלסטוס, הממנה על חצר המלך, בקשו שלום, שכן פרנסת ארצם היתה תלויה בארץ המלך. 21 ביום המיעד לבש הורדוס לבוש מלכות, ישב על כס המשפט ונשא לפניהם נאום. 22 "זה קול אלהים ולא קול של אדם!" הריע הקהל. 23 מיד הכהו מלאך יהוה משום שלא נתן את הכבוד לאלהים; הוא נפח את נפשו כשהוא אכול תולעים. 24 דבר אלהים שגשג ונפוץ, 25 ובר-נבא ושאול השלימו את שרותם וחזרו מירושלים בהביאם אתם את יוחנן המכנה מרקוס.