פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)
ט ושאול עודנו מפיח איומים ורצח נגד תלמידי האדון. הוא בא אל הכהן הגדול 2 ובקש ממנו אגרות לבתי הכנסת בדמשק, כדי שיאסר בכבלים את מי שימצא מן המחזיקים בדרך ההיא, הן גברים והן נשים, ויביא אותם לירושלים. 3 בעת שהלך והתקרב לדמשק, פתאום נגה סביבו אור מן השמים. 4 הוא נפל ארצה ושמע קול אומר אליו: "שאול, שאול, למה תרדפני?"
5 שאל שאול: "מי אתה, אדוני?"
"אנכי ישוע אשר אתה רודף.
6 אבל קום לך העירה ויאמר לך מה שעליך לעשות."
7 האנשים הנוסעים אתו עמדו אלמים. הם שמעו את הקול, אך לא ראו איש. 8 שאול קם מן הארץ וכשפקח את עיניו לא ראה דבר. החזיקו בידו והוליכוהו לדמשק. 9 במשך שלושה ימים לא ראה בעיניו ולא אכל ולא שתה.
10 בדמשק היה תלמיד אחד, חנניה שמו, והאדון אמר אליו במראה חזון: "חנניה!"
הוא השיב: "הנני, אדוני."
11 אמר אליו האדון: "קום לך אל הרחוב הנקרא ישר ובקש בבית יהודה איש טרסי, שאול שמו. הנהו מתפלל
12 ובחזון ראה איש, חנניה שמו, נכנס ושם עליו את ידיו כדי שיראה שוב."
13 השיב חנניה: "אדוני, שמעתי מפי רבים על האיש הזה, כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים. 14 וגם פה יש לו סמכות מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקוראים בשמך."
15 אמר לו האדון: "לך, כי כלי נבחר הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל. 16 ואני אראה לו כמה עליו לסבל למען שמי."
17 הלך חנניה ונכנס לבית; הוא סמך עליו ידים ואמר: "שאול, אחי. האדון ישוע שנראה אליך בדרך בואך שלחני כדי שתראה שוב ותמלא רוח הקדש." 18 מיד נפלו מעיניו כמו קשקשים ונפקחו עיניו. הוא קם ונטבל, 19 ולאחר שאכל התחזק. 20 ובלי להתמהמה הכריז על ישוע בבתי הכנסת, שהוא בן-האלהים. 21 נדהמו כל השומעים ואמרו: "הרי זהו האיש שבירושלים עשה שמות בקרב הקוראים בשם הזה ולמטרה זאת בא הנה, להביאם בכבלים אל הכהנים הגדולים." 22 ברם שאול נתמלא ביתר כח והביך את היהודים הגרים בדמשק בהוכיחו כי זהו המשיח.
23 כעבר זמן נכר נועצו יהודים אלה להמיתו, 24 אך מזמתם נודעה לשאול. מאחר ששמרו את השערים יומם ולילה כדי להרגו, 25 לקחו אותו התלמידים בלילה והורידוהו בסל מן החומה. 26 כאשר בא שאול לירושלים ונסה להלוות אל התלמידים פחדו ממנו כלם, כי לא האמינו שהוא תלמיד. 27 לקח אותו בר-נבא והביאו אל השליחים. הוא ספר להם כיצד ראה שאול בדרך את האדון, שגם דבר אליו, וכיצד בדמשק דבר בבטחון בשם ישוע. 28 אחרי כן היה שאול אתם, יוצא ובא בירושלים ומדבר בבטחון בשם האדון ישוע. 29 הוא דבר וגם התוכח עם היהודים היונים והם נסו להמיתו. 30 כשנודע הדבר לאחים הורידוהו לקיסריה ושלחו אותו אל טרסוס. 31 באותה עת היה שלום לקהלה בכל יהודה והגליל ובשומרון; היא נבנתה והתהלכה ביראת יהוה, וגדלה במספר בעדוד רוח הקדש. 32 כאשר סבב כיפא בכל המקומות ירד גם אל הקדושים שגרו בלוד. 33 שם מצא איש, אינאס שמו, והוא משתק ושוכב במטה זה שמונה שנים. 34 אמר אליו כיפא: "אינאס, ישוע המשיח מרפא אותך! קום וסדר את מטתך!" הוא קם מיד. 35 ראו אותו כל תושבי לוד והשרון ופנו אל האדון.
36 ביפו היתה תלמידה ושמה טביתא, כלומר צביה, והיא רבת מעשים טובים ומרבה בגמילות חסדים. 37 בימים ההם חלתה ומתה, ולאחר שרחצוה שמו אותה בחדר העליה. 38 כיון שלוד קרובה ליפו והתלמידים שמעו כי כיפא שם, שלחו אליו שני אנשים להפציר בו שימהר לבוא אליהם. 39 כיפא קם והלך אתם. כשהגיע הכניסוהו אל העליה, וכל האלמנות עמדו לידו בוכיות והראו לו כתנות ובגדים שעשתה צביה בעודה עמהן. 40 הוציא כיפא את כלם החוצה, כרע על ברכיו והתפלל, ובפנותו אל הגופה אמר: "טביתא, קומי!" היא פקחה את עיניה וכשראתה את כיפא ישבה. 41 הוא הושיט אליה את ידו והקים אותה. אז קרא לקדושים ולאלמנות והציג אותה חיה לפניהם. 42 הדבר נודע בכל יפו ורבים האמינו באדון. 43 אחרי כן נשאר כיפא ביפו ימים רבים אצל איש אחד שהתפרנס מעבוד עורות, שמעון שמו.