פרק קודם, הבשורה על-פי מתי, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי מתי פרק ח

ח הוא ירד מן ההר והמון עם רב הלכו אחריו. 2 אז התקרב איש מצרע, השתחוה לו ואמר: "אדוני, אם תרצה תוכל לטהר אותי." 3 הושיט ישוע את ידו, נגע בו ואמר: "רוצה אני! הטהר!" ומיד נרפאה צרעתו. 4 אמר לו ישוע: "ראה, אל תספר לאיש, אבל לך הראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם."

5 כאשר נכנס לכפר נחום נגש אליו שר-מאה אחד והתחנן לפניו: 6 "אדוני, נערי שוכב בבית והוא משתק וסובל מאד."

7 אמר לו ישוע: "אני אבוא וארפא אותו."

8 השיב שר-המאה ואמר: "אדוני, אינני ראוי לכך שתבוא בצל קורתי. רק דבר דבר וירפא נערי. 9 גם אני איש כפוף למרות וכפופים לי אנשי צבא, וכאשר אני אומר לזה, 'לך!', הוא הולך; ולאחר 'בוא!', הוא בא; ולעבדי, 'עשה זאת!', הוא עושה."

10 שמע ישוע והתפלא. אמר אל ההולכים אחריו: "אמן אומר אני לכם, אצל שום איש בישראל לא מצאתי אמונה כזאת. 11 ואני אומר לכם, רבים יבואו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים, 12 אבל בני המלכות יגרשו אל החשך החיצון; שם יהיו היללה וחרוק השנים." 13 ולשר-המאה אמר ישוע: "לך וכאמונתך כן יהיה לך." אותה שעה נרפא נערו.

14 כשנכנס ישוע לביתו של כיפא ראה את חמותו שוכבת והיא סובלת מחם. 15 הוא נגע בידה והחם סר ממנה. אז קמה ושרתה אותם. 16 לעת ערב הביאו אליו רבים שהיו אחוזי שדים והוא גרש את הרוחות בדבר פיו ורפא את כל החולים, 17 לקים את אשר נאמר בפי ישעיהו הנביא: "חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם."

18 כשראה ישוע המון עם רב מסביבו צוה לעבר אל עבר הים. 19 נגש אליו אחד הסופרים ואמר לו: "רבי, אלך אחריך אל כל מקום שתלך."

20 ענה לו ישוע: "לשועלים יש מאורות ולעוף השמים קנים, אך בן-האדם אין לו מקום להניח את ראשו."

21 איש אחר מן התלמידים אמר אליו: "אדוני, הרשה לי תחלה ללכת לקבר את אבי."

22 אמר לו ישוע: "לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם."

23 הוא נכנס לסירה ותלמידיו נכנסו אחריו. 24 והנה סערה גדולה התחוללה בים עד אשר כסו הגלים את הסירה, אך הוא היה ישן. 25 נגשו אליו והעירו אותו באמרם: "אדוננו, הצל אותנו, אנחנו טובעים!" 26 אמר להם: "למה אתם פוחדים, קטני אמונה?!" הוא קם וגער ברוחות ובים ונשתררה דממה עמקה. 27 תמהו האנשים ואמרו: "מי הוא זה שגם הרוחות והים נשמעים לו?"

28 כאשר בא אל עבר הים, אל ארץ הגדריים, פגשוהו שני אנשים אחוזי שדים בצאתם ממערות הקברים. הם היו תוקפניים כל כך, שאיש לא היה יכול לעבר באותה דרך. 29 אז החלו צועקים: "מה לנו ולך בן-האלהים - באת הנה לענות אותנו בטרם עת?"

30 במרחק מסים מהם רעה עדר חזירים גדול. 31 הפצירו בו השדים ואמרו: "אם תגרש אותנו, שלח אותנו לתוך עדר החזירים."

32 אמר להם: "לכו!" הם יצאו ונכנסו לתוך החזירים, והנה כל העדר הסתער במורד אל הים ומת במים. 33 ברחו הרועים ובאו העירה. שם ספרו את הכל ואת מה שקרה לאחוזי השדים, 34 וכל העיר יצאה לקראת ישוע. כשראו אותו התושבים בקשו ממנו שילך מאזורם.

פרק הבא, הבשורה על-פי מתי, הברית החדשה (תרגום חדש)