ו יש רעה, אשר ראיתי תחת השמש; ורבה היא על-האדם: 2 איש אשר יתן-לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר-יתאוה, ולא-ישליטנו האלהים לאכל ממנו, כי איש נכרי יאכלנו; זה הבל וחלי רע הוא: 3 אם-יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי-שניו, ונפשו לא-תשבע מן-הטובה, וגם-קבורה לא-היתה לו; אמרתי טוב ממנו הנפל: 4 כי-בהבל בא ובחשך ילך; ובחשך שמו יכסה: 5 גם-שמש לא-ראה ולא ידע; נחת לזה מזה: 6 ואלו חיה, אלף שנים פעמים, וטובה לא ראה; הלא אל-מקום אחד הכל הולך: 7 כל-עמל האדם לפיהו; וגם-הנפש לא תמלא: 8 כי מה-יותר לחכם מן-הכסיל; מה-לעני יודע, להלך נגד החיים: 9 טוב מראה עינים מהלך-נפש; גם-זה הבל ורעות רוח: 10 מה-שהיה, כבר נקרא שמו, ונודע אשר-הוא אדם; ולא-יוכל לדין, עם שהתקיף (שתקיף) ממנו: 11 כי יש-דברים הרבה מרבים הבל; מה-יתר לאדם: 12 כי מי-יודע מה-טוב לאדם בחיים, מספר ימי-חיי הבלו ויעשם כצל; אשר מי-יגיד לאדם, מה-יהיה אחריו תחת השמש: