יח הוי ארץ צלצל כנפים; אשר מעבר לנהרי-כוש: 2 השלח בים צירים, ובכלי-גמא על-פני-מים, לכו מלאכים קלים, אל-גוי ממשך ומורט, אל-עם נורא מן-הוא והלאה; גוי קו-קו ומבוסה, אשר-בזאו נהרים ארצו: 3 כל-ישבי תבל ושכני ארץ; כנשא-נס הרים תראו, וכתקע שופר תשמעו: ס 4 כי כה אמר יהוה אלי, אשקוטה (אשקטה) ואביטה במכוני; כחם צח עלי-אור, כעב טל בחם קציר: 5 כי-לפני קציר כתם-פרח, ובסר גמל יהיה נצה; וכרת הזלזלים במזמרות, ואת-הנטישות הסיר התז: 6 יעזבו יחדו לעיט הרים, ולבהמת הארץ; וקץ עליו העיט, וכל-בהמת הארץ עליו תחרף: 7 בעת ההיא יובל-שי ליהוה צבאות, עם ממשך ומורט, ומעם נורא מן-הוא והלאה; גוי קו-קו ומבוסה, אשר בזאו נהרים ארצו, אל-מקום שם-יהוה צבאות הר-ציון: ס