מה כה-אמר יהוה למשיחו לכורש אשר-החזקתי בימינו, לרד-לפניו גוים, ומתני מלכים אפתח; לפתח לפניו דלתים, ושערים לא יסגרו: 2 אני לפניך אלך, והדורים אושר (אישר); דלתות נחושה אשבר, ובריחי ברזל אגדע: 3 ונתתי לך אוצרות חשך, ומטמני מסתרים; למען תדע, כי-אני יהוה הקורא בשמך אלהי ישראל: 4 למען עבדי יעקב, וישראל בחירי; ואקרא לך בשמך, אכנך ולא ידעתני: 5 אני יהוה ואין עוד, זולתי אין אלהים; אאזרך ולא ידעתני: 6 למען ידעו, ממזרח-שמש וממערבה, כי-אפס בלעדי; אני יהוה ואין עוד: 7 יוצר אור ובורא חשך, עשה שלום ובורא רע; אני יהוה עשה כל-אלה: ס 8 הרעיפו שמים ממעל, ושחקים יזלו-צדק; תפתח-ארץ ויפרו-ישע, וצדקה תצמיח יחד, אני יהוה בראתיו: ס 9 הוי, רב את-יצרו, חרש את-חרשי אדמה; היאמר חמר ליצרו מה-תעשה, ופעלך אין-ידים לו: ס 10 הוי אמר לאב מה-תוליד; ולאשה מה-תחילין: ס 11 כה-אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו; האתיות שאלוני, על-בני ועל-פעל ידי תצוני: 12 אנכי עשיתי ארץ, ואדם עליה בראתי; אני, ידי נטו שמים, וכל-צבאם צויתי: 13 אנכי העירתהו בצדק, וכל-דרכיו אישר; הוא-יבנה עירי וגלותי ישלח, לא במחיר ולא בשחד, אמר יהוה צבאות: פ
14 כה אמר יהוה, יגיע מצרים וסחר-כוש וסבאים אנשי מדה, עליך יעברו ולך יהיו, אחריך ילכו, בזקים יעברו; ואליך ישתחוו אליך יתפללו, אך בך אל ואין עוד אפס אלהים: 15 אכן אתה אל מסתתר; אלהי ישראל מושיע: 16 בושו וגם-נכלמו כלם; יחדו הלכו בכלמה, חרשי צירים: 17 ישראל נושע ביהוה, תשועת עולמים; לא-תבשו ולא-תכלמו עד-עולמי עד: פ
18 כי כה אמר-יהוה בורא השמים הוא האלהים, יצר הארץ ועשה הוא כוננה, לא-תהו בראה לשבת יצרה; אני יהוה ואין עוד: 19 לא בסתר דברתי, במקום ארץ חשך, לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני; אני יהוה דבר צדק, מגיד מישרים: 20 הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים; לא ידעו, הנשאים את-עץ פסלם, ומתפללים, אל-אל לא יושיע: 21 הגידו והגישו, אף יועצו יחדו; מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה, הלוא אני יהוה ואין-עוד אלהים מבלעדי, אל-צדיק ומושיע, אין זולתי: 22 פנו-אלי והושעו כל-אפסי-ארץ; כי אני-אל ואין עוד: 23 בי נשבעתי, יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב; כי-לי תכרע כל-ברך, תשבע כל-לשון: 24 אך ביהוה לי אמר צדקות ועז; עדיו יבוא ויבשו, כל הנחרים בו: 25 ביהוה יצדקו ויתהללו כל-זרע ישראל: