מו כרע בל קרס נבו, היו עצביהם, לחיה ולבהמה; נשאתיכם עמוסות, משא לעיפה: 2 קרסו כרעו יחדו, לא יכלו מלט משא; ונפשם בשבי הלכה: ס 3 שמעו אלי בית יעקב, וכל-שארית בית ישראל; העמסים מני-בטן, הנשאים מני-רחם: 4 ועד-זקנה אני הוא, ועד-שיבה אני אסבל; אני עשיתי ואני אשא, ואני אסבל ואמלט: ס 5 למי תדמיוני ותשוו; ותמשלוני ונדמה: 6 הזלים זהב מכיס, וכסף בקנה ישקלו; ישכרו צורף ויעשהו אל, יסגדו אף-ישתחוו: 7 ישאהו על-כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד, ממקומו לא ימיש; אף-יצעק אליו ולא יענה, מצרתו לא יושיענו: ס 8 זכרו-זאת והתאששו; השיבו פושעים על-לב: 9 זכרו ראשנות מעולם; כי אנכי אל ואין עוד, אלהים ואפס כמוני: 10 מגיד מראשית אחרית, ומקדם אשר לא-נעשו; אמר עצתי תקום, וכל-חפצי אעשה: 11 קרא ממזרח עיט, מארץ מרחק איש עצתו (עצתי); אף-דברתי אף-אביאנה, יצרתי אף-אעשנה: ס 12 שמעו אלי אבירי לב; הרחוקים מצדקה: 13 קרבתי צדקתי לא תרחק, ותשועתי לא תאחר; ונתתי בציון תשועה, לישראל תפארתי: ס