פרק קודם, אגרת אל-העברים, הברית החדשה
ה כי כל-כהן גדול הלקוח מתוך בני-אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על-החטאים: 2 והוא ידע לחמל על-השגגים והתעים בהיותו גם-הוא ידוע חלי: 3 אשר-על-כן חיב להקריב על-החטאים בעד-העם ובעד-נפשו: 4 ואת-הגדלה הזאת לא-יקח איש לנפשו רק הקרוא לה מאת האלהים כאהרן: 5 וכן המשיח לא-כבד את-נפשו להיות כהן גדול כי אם-מי שאמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך: 6 כמו שאמר גם-במקום אחר אתה-כהן לעולם על-דברתי מלכי-צדק: 7 אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות לפני מי-שיכול להושיעו ממות ויעתר-לו מפני יראתו: 8 ואף כי-היה הבן למד מענותו לשמוע: 9 ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל-שמעיו: 10 והאלהים קרא-לו כהן גדול על-דברתי מלכי-צדק: 11 על-זאת יש-לנו לדבר רבות וקשות לבאר לכם במלין יען כי-כבדו אזניכם: 12 כי תחת אשר לפי רבות הימים היה ראוי לכם להיות מלמדים עתה צריכים אתם שישובו וילמדו אתכם עקרי ראשית דברי אלהים והצטרכתם לחלב ולא למאכל בריא: 13 כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר-צדק כי-עודנו תינק: 14 ולשלמים המאכל הבריא אשר יש להם על-פי הנסיון חושים שהרגלו להבחין בין-טוב לרע: