פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי מתי פרק כ

כ   כי דומה מלכות השמים לאיש בעל-בית אשר השכים בבקר ויצא לשכר פעלים לכרמו: 2 ויפסק עם הפעלים דינר ליום וישלחם אל-כרמו: 3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק: 4 ויאמר להם לכו גם-אתם אל-כרמי ואני אתן לכם כמשפט וילכו: 5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה: 6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל-היום: 7 ויאמרו לו כי לא-שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם-אתם אל-הכרם ושכרכם יתן לכם: 8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל-פקידו קרא את-הפעלים ותן להם את-שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים: 9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד: 10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם-הם איש איש דינר אחד: 11 ויהי בקחתם וילונו על-בעל הבית לאמר: 12 אלה האחרונים לא עשו כי אם-שעה אחת ואתה השוית אתם לנו אשר סבלנו את-טרח היום וחמו: 13 ויען ויאמר אל-אחד מהם רעי לא הוניתי אתך הלא דינר פסקת עמי: 14 קח את-שלך ולך ואני רצוני שאתן לזה האחרון כמוך: 15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם-תרע עינך על-אשר טוב אני: 16 כן יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים (כי-רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים): 17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את-שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך: 18 הננו עלים ירושלימה ובן-האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות: 19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי יקום: 20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם-בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר: 21 ויאמר אליה מה-בקשתך ותאמר אליו אמר-נא וישבו שני-בני האלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך: 22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את-הכוס אשר אני עתיד לשתותו ולהטבל טבילה אשר אני נטבל ויאמרו אליו נוכל: 23 ויאמר אליהם הן את-כוסי תשתו (וטבילה אשר אני נטבל תטבלו) ושבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי: 24 ויהי כאשר שמעו-זאת העשרה ויכעסו אל-שני האחים: 25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי-שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם: 26 ואתם אל-יהי כן ביניכם כי החפץ להיות גדול בקרבכם יהי לכם למשרת: 27 והחפץ להיות לראש בקרבכם יהי לכם עבד: 28 כאשר בן-האדם לא בא למען אשר-ישרתוהו כי אם-לשרת ולתת את-נפשו כפר תחת רבים: 29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם-רב: 30 והנה שני-עורים ישבים על-יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו-נא אדנינו בן-דוד: 31 ויגער-בם העם להחשתם והם צעקו עוד ויאמרו אדנינו חננו-נא בן-דוד: 32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה-תרצו שאעשה לכם: 33 ויאמרו אליו אדנינו אשר תפקחנה עינינו: 34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם נפקחו עיניהם וילכו אחריו:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה