פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי מתי פרק כא

כא   ויהי כאשר קרבו לירושלים ויבאו בית-פגי אל-הר הזיתים וישלח ישוע שנים מן-התלמידים: 2 ויאמר אליהם לכו אל-הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי: 3 וכי-יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם ומיד ישלחם: 4 וכל-זאת היתה למלאת מה-שנאמר ביד הנביא לאמר: 5 אמרו לבת-ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על-חמור ועל-עיר בן-אתנות: 6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע: 7 ויביאו את-האתון ואת-העיר וישימו עליהם את-בגדיהם ויושיבהו עליהם: 8 ורב ההמון פרשו את-בגדיהם על-הדרך ואחרים כרתו סעיפי עצים וישטחום על-הדרך: 9 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע-נא לבן-דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע-נא במרומים: 10 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל-העיר ויאמרו מי זה: 11 ויאמרו המן העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל: 12 ויבא ישוע אל-מקדש האלהים ויגרש משם את כל-המוכרים והקונים במקדש ויהפך את-שלחנות השלחנים ואת-משבות מכרי היונים: 13 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים: 14 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם: 15 ויהי כראות ראשי הכהנים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע-נא לבן-דוד ויחר להם: 16 ויאמרו אליו השמע אתה את-אשר אמרים אלה ויאמר ישוע אליהם שמע אנכי הכי לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז: 17 ויעזבם ויצא אל-מחוץ לעיר אל-בית-היני וילן שם: 18 ובבקר שב אל-העיר והוא רעב: 19 וירא תאנה אחת על-הדרך ויקרב אליה ולא-מצא בה מאומה בלתי העלים ויאמר אליה מעתה לא-יהיה ממך פרי עד-עולם ותיבש התאנה פתאם: 20 ויראו התלמידים ויתמהו ויאמרו איך יבשה התאנה פתאם: 21 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם-תהיה בכם אמונה ולא חלק לבכם כמעשה התאנה הזאת תעשו ואף תאמרו אל-ההר הזה הנשא ונעתקת אל-תוך הים והיה כן: 22 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים יבא לכם: 23 ויבא אל-המקדש וילמד שם וראשי הכהנים וזקני העם נגשו אליו ויאמרו באי-זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת: 24 ויען ישוע ויאמר אליהם גם-אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם-תגידו אתו לי גם-אני אגיד לכם באי-זו רשות אני עשה אלה: 25 טבילת יוחנן מאין היתה המשמים אם-מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר: 26 אם-נאמר משמים ואמר אלינו מדוע אפוא לא האמנתם בו ואם-נאמר מבני אדם יראים אנחנו את-המון העם כי-כלם חשבים את-יוחנן לנביא: 27 ויענו את-ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם-אני לא אמר לכם מה רשותי כי אעשה אלה: 28 אבל מה-דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל-הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי: 29 ויען ויאמר לא חפצתי ואחרי-כן נחם וילך: 30 ויגש אל-השני וידבר כזאת גם-אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך: 31 מי משניהם עשה את-רצון אביו ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל-מלכות האלהים: 32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו והמוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא נחמתם אחרי-כן להאמין לו: 33 שמעו משל אחר איש בעל-בית היה אשר נטע כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל-כרמים וילך בדרך מרחוק: 34 ויהי בהגיע עת הבציר וישלח עבדיו אל-הכרמים לקחת את-פריו: 35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את-זה הכו ואת-זה הרגו ואת-זה סקלו: 36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן-הראשונים וגם-להם עשו כן: 37 ובאחרונה שלח אליהם את-בנו כי אמר מפני בני יגורו: 38 ויהי כראות הכרמים את-הבן ויאמרו איש אל-אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו: 39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל-מחוץ לכרם ויהרגו אתו: 40 ועתה כי-יבוא בעל הכרם מה-יעשה לכרמים ההם: 41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת-הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את-פריו בעתו: 42 ויאמר אליהם ישוע הכי לא-קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו: 43 על-כן אני אמר לכם כי-תקח מכם מלכות האלהים ותסב לגוי אשר יעשה את-פריה: 44 (והנפל אל-האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו:) 45 ויהי כשמע ראשי הכהנים והפרושים את-משליו ויבינו כי עליהם דבר: 46 ויבקשו לתפשו וייראו מפני רב-העם כי לנביא חשבהו:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה