פרק קודם, ההתגלות, הברית החדשה (תרגום חדש)
יא נתן לי קנה דומה למטה, ונאמר לי: "קום ומדד את היכל אלהים ואת המזבח ואת המשתחוים בו. 2 אבל את החצר אשר מחוץ להיכל השאר בחוץ ואל תמדד אותה, כי נתנה לגוים וירמסו את עיר הקדש ארבעים ושנים חדשים. 3 ואתן לשני עדי וינבאו אלף ומאתים וששים ימים כשהם לבושי שקים." 4 אלה הם שני הזיתים ושתי המנורות העומדים לפני אדון הארץ. 5 ואיש אם ירצה להרע להם, תצא אש מפיהם ותאכל את אויביהם; מי שירצה להרע להם, בדרך זאת מות יומת. 6 יש להם הסמכות לעצר את השמים כדי שלא ירד גשם בימי נבואתם, וסמכות להם על המים להפך אותם לדם ולהכות את הארץ בכל מכה שירצו. 7 כאשר יגמרו את עדותם, החיה העולה מן התהום תעשה עמהם מלחמה, תנצח אותם ותהרגם. 8 גויותיהם תהיינה ברחוב העיר הגדולה הנקראת באפן רוחני סדום ומצרים, אשר שם גם נצלב אדונם. 9 ומן העמים והשבטים והלשונות והאמות יראו את גויותיהם במשך שלושה ימים וחצי, ולא ירשו להניח את גויותיהם בקבר. 10 יושבי הארץ ישמחו עליהם ויעלזו, וישלחו מנות איש לרעהו, שכן שני הנביאים האלה הכאיבו ליושבי הארץ. 11 אחרי שלושה ימים וחצי באה בהם רוח חיים מאת האלהים; הם קמו על רגליהם ופחד גדול נפל על רואיהם. 12 אז שמעו קול גדול מן השמים אומר להם: "עלו הנה!", והם עלו בענן השמימה לעיני אויביהם. 13 אותה שעה התחוללה רעידת אדמה גדולה; עשירית העיר נפלה ושבעת אלפים אנשים, לשמותיהם, נהרגו ברעידת האדמה; והנשארים נחרדו ונתנו כבוד לאלהי השמים.
14 אוי שני חלף; הנה אוי שלישי בא מהר.
15 המלאך השביעי תקע בשופר וקולות גדולים נשמעו בשמים - אומרים: "היתה ממלכת תבל לממלכתו של אדוננו ושל משיחו והוא ימלך לעולמי עולמים."
16 עשרים וארבעה הזקנים, היושבים על כסאותיהם לפני האלהים, נפלו על פניהם והשתחוו לאלהים
17 באמרם:
"מודים אנחנו לך, יהוה צבאות אשר הוה והיה,
כי לבשת עזך הגדול ותמלך.
18 הגוים קצפו; ובא קצפך ועת לשפט המתים ולתת
שכר לעבדיך הנביאים ולקדושים וליראי שמך,
לקטנים ולגדולים, ולהשחית את משחיתי הארץ."
19 אז נפתח היכל אלהים בשמים וארון בריתו נראה בהיכלו; ברקים וקולות ורעמים התחוללו, ורעידת אדמה וברד כבד.