פרק קודם, האגרת אל העברים, הברית החדשה (תרגום חדש)
יא האמונה היא בטחון בממשות הדברים המקוים, הוכחת דברים שאינם נראים. 2 בגללה הועד על הקדמונים.
3 באמונה נבין כי העולמים הוכנו בדבר אלהים, באפן שהנראה נתהוה מן הבלתי נראה.
4 מתוך אמונה הביא הבל לאלהים קרבן טוב מזה שהביא קין; בגללה הועד עליו כי צדיק הוא, שכן אלהים העיד על מתנותיו, ובגללה הוא מדבר עדין גם לאחר שמת. 5 בזכות אמונה לקח חנוך בלי לראות מות, "ואיננו, כי-לקח אתו אלהים." והועד עליו לפני הלקחו כי "את האלהים התהלך." 6 ובלי אמונה אי אפשר להיות רצוי לאלהים, כי כל הקרב אל אלהים צריך להאמין שהוא קים והוא נותן גמול לדורשיו. 7 מתוך אמונה בנה נח תבה להצלת ביתו, בהיותו ירא אחרי שהזהר על דברים אשר עוד לא נראו, ובאמונתו הרשיע את העולם והיה ליורש הצדקה המיסדת על אמונה.
8 מתוך אמונה צית אברהם בהקראו לצאת אל מקום שהיה עתיד לקבל לנחלה, והוא יצא מבלי לדעת לאן ילך. 9 מתוך אמונה התגורר בארץ ההבטחה כגר בארץ זרה, בשבתו באהלים עם יצחק ויעקב אשר ירשו עמו את אותה ההבטחה; 10 כי חכה לעיר שיש לה יסודות, שאדריכלה ומקימה הוא האלהים. 11 מתוך אמונה קבלה גם שרה כח להרות אף לאחר שהזדקנה, שכן חשבה את המבטיח לנאמן. 12 על כן גם מאחד, שהיה בבחינת מת, יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר.
13 בעודם מחזיקים באמונה מתו כל אלה בלי שהשיגו את הדברים המבטחים, ואולם ראו אותם מרחוק וקדמו אותם בברכה כשהם מודים כי זרים וגולים הם בארץ. 14 הן המדברים כך מצהירים שהם מבקשים להם ארץ מושב. 15 ואלו כונו דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה, היה להם זמן לשוב אליה. 16 אך עתה נכספים הם לטובה ממנה, לארץ מושב שמימית. לכן לא בוש בהם האלהים להקרא אלהיהם, שהרי הכין להם עיר. 17 מתוך אמונה הקריב אברהם את יצחק בעת שנסה; הוא שקבל את ההבטחות הקריב את יחידו, 18 הוא שנאמר לו, "כי ביצחק יקרא לך זרע", 19 בחשבו בלבו כי האלהים יכול להקים אפלו מעם המתים; משם, בבחינת משל, אף קבל אותו. 20 מתוך אמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו בנוגע לדברים עתידים לבוא. 21 מתוך אמונה ברך יעקב לפני מותו את שני בני יוסף, וקד מעל ראש המטה. 22 מתוך אמונה הזכיר יוסף לפני מותו את יציאת בני ישראל וצוה על-אודות עצמותיו.
23 כשנולד משה, מתוך אמונה הסתירוהו הוריו במשך שלושה חדשים; כי ראו שנאה הילד, ולא פחדו מגזרת המלך. 24 כאשר גדל משה, מתוך אמונה סרב להקרא בן לבת פרעה 25 ובחר להתענות עם עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא. 26 הוא חשב את חרפת המשיח לעשר גדול מאוצרות מצרים, כי נשא עיניו אל הגמול. 27 באמונה עזב את מצרים ולא פחד מזעם המלך, כי עמד בעז כרואה את מי שאיננו נראה. 28 מתוך אמונה עשה את הפסח ואת נתינת הדם כדי שלא יגע בהם מכה הבכורים. 29 באמונה עברו בים סוף כמו ביבשה, דבר שנסו המצרים וטבעו. 30 בגלל אמונה נפלו חומות יריחו אחרי שהקיפו אותן שבעת ימים. 31 בזכות אמונה לא נספתה רחב הזונה עם הסוררים, שכן קבלה את המרגלים בשלום.
32 ומה עוד אמר? הן תקצר העת מלספר על גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים, 33 אשר על-ידי אמונה הכניעו ממלכות, פעלו צדק, השיגו הבטחות, סגרו פי אריות, 34 כבו להבות אש, נמלטו מפי חרב, התחזקו מחלשה, עשו חיל במלחמה והביסו צבאות זרים. 35 נשים קבלו את מתיהן שקמו לתחיה. אחרים ענו עד מות ולא הסכימו להנצל, למען ישיגו תחיה טובה יותר. 36 אחרים התנסו בחרפת לעג והלקאות שוטים וגם בכבלים וכלא; 37 נסקלו, נסו בענויים, נסרו במשור, הומתו בחרב, נעו ונדו עטופי עורות כבשים ועזים, בסבלם מחסור, צרות והתעללות - 38 אכן העולם לא היה ראוי לאנשים אשר כאלה - ותועים היו במדבריות, בהרים, במערות ובנקיקי הארץ.
39 כל אלה, אף כי אמונתם העידה עליהם, לא ראו בקיום ההבטחה. 40 ואולם אלהים הכין לנו דבר טוב יותר, כדי שלא יובאו לידי שלמות בלעדינו.