פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי לוקס פרק ו

ו בשבת השניה לספירת העמר בעברו בשדות קמהקטפו תלמידיו שבלים ולאחר שמללו אותן בידיהם אכלו. 2 אמרו אחדים מן הפרושים: "מדוע אתם עושים מה שאסור בשבת?"

3 השיב להם ישוע ואמר: "האם לא קראתם מה שעשה דוד כאשר רעב הוא והאנשים אשר אתו? 4 הרי נכנס אל בית האלהים ולקח את לחם הפנים, שאינו מתר לאכילה אלא לכהנים בלבד, אכל וגם נתן לאנשיו." 5 הוסיף ואמר להם: "בן-האדם הוא אדון השבת." 6 בשבת אחרת נכנס לבית הכנסת והחל ללמד, ושם היה איש אשר ידו הימנית יבשה. 7 הסופרים והפרושים התבוננו בו לראות אם ירפא בשבת, כדי למצא עלה להאשים אותו. 8 אך הוא ידע את הרהורי לבם ואמר אל האיש אשר ידו יבשה: "קום ועמד באמצע!" הלה קם ועמד. 9 אמר להם ישוע: "אשאל אתכם דבר. האם מתר להיטיב בשבת או לעשות רעה, להציל נפש או לקפחה?" 10 הביט סביב אל כלם ואמר לאיש: "הושט את ידך!" הוא עשה כך וידו שבה לאיתנה. 11 אולם הם נתמלאו חמה והתיעצו ביניהם מה לעשות לישוע. 12 באותם ימים יצא אל ההר להתפלל. לילה שלם התמיד בתפלה לאלהים, 13 ועם אור הבקר קרא אליו את תלמידיו ובחר מהם שנים-עשר בכנותו אותם שליחים: 14 את שמעון, אשר גם קרא לו כיפא, ואת אנדרי אחיו, את יעקב ואת יוחנן, את פיליפוס ואת בר תלמי, 15 את מתי ואת תאמא, את יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנאי, 16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר נהיה למסגירו. 17 הוא ירד אתם ועמד במישור בקרב קהל גדול מתלמידיו ועם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף צור וצידון, אשר באו לשמע ולהרפא מחלייהם. 18 והאנשים שהיו מענים על-ידי רוחות טמאות נרפאו גם הם. 19 כל ההמון בקשו לגעת בו, כי גבורה יצאה ממנו ורפאה את הכל. 20 נשא את עיניו אל תלמידיו ואמר:
"אשריכם העניים, כי לכם מלכות האלהים.

21 אשריכם הרעבים כעת, כי אתם תשבעו.
אשריכם הבוכים כעת, כי אתם תשחקו.

22 אשריכם אם בני אדם ישנאו אתכם וינדו
ויחרפו אתכם ויוציאו שם רע עליכם בגלל בן-האדם. 23 שמחו ביום ההוא ורקדו, כי הנה שכרכם רב בשמים; הרי כדבר הזה עשו אבותיהם לנביאים.

24 אך אוי לכם העשירים, כי כבר קבלתם את נחמתכם.

25 אוי לכם השבעים כעת, כי אתם תרעבו.
אוי לכם השוחקים כעת, כי אתם תתאבלו ותבכו.

26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם, כי כן עשו אבותיהם לנביאי השקר." 27 "אבל אליכם, השומעים, אומר אני: אהבו את אויביכם, היטיבו עם שונאיכם. 28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד הפוגעים בכם. 29 המכה אותך על הלחי, הטה לו גם את השניה. הלוקח את מעילך, אל תמנע ממנו גם את כתנתך. 30 היה נותן לכל המבקש ממך ; והלוקח את אשר לך, אל תתבע ממנו. 31 מה שתרצו שיעשו לכם בני אדם, כן תעשו להם גם אתם. 32 ואם תאהבו את אוהביכם, איזו זכות תעמד לכם? הלא גם החוטאים אוהבים את אוהביהם. 33 אם תיטיבו למיטיבים עמכם, איזו זכות תעמד לכם? הלא גם החוטאים עושים זאת. 34 ואם תלוו לאנשים שאתם מקוים לקבל מהם, איזו זכות תעמד לכם? גם החוטאים מלוים לחוטאים כדי שיחזר להם הערך השוה. 35 אדרבא, אהבו את אויביכם והיטיבו והלוו מבלי לצפות לגמול, ורב יהיה שכרכם ובני עליון תהיו, כי טוב הוא גם לכפויי טובה וגם לרעים. 36 היו רחמנים כשם שאביכם רחמן הוא." 37 "אל תשפטו ולא תשפטו. אל תרשיעו ולא תרשעו. סלחו ויסלח לכם. 38 תנו וינתן לכם; מדה יפה, דחוסה, גדושה ושופעת יתנו בחיקכם, כי במדה שאתם מודדים ימדד לכם."

39 גם משל ספר להם: "היוכל עור להדריך עור? הלא שניהם יפלו לתוך בור. 40 תלמיד איננו גדול מן המורה, אבל כל מי שהשלם למודו יהיה כמורהו.

41 מדוע אתה רואה את הקיסם אשר בעין אחיך ואינך שם לב לקורה אשר בעינך שלך? 42 איך תוכל לומר לאחיך: 'אחי, הנח לי להוציא את הקיסם אשר בעינך', כשאתה בעצמך אינך רואה את הקורה אשר בעינך? צבוע! ראשית, טל קורה מעינך; אחר כך תיטיב לראות את הקיסם אשר בעין אחיך ותוכל להוציאו." 43 "עץ טוב איננו עושה פרי משחת ועץ משחת איננו עושה פרי טוב. 44 כל עץ נכר בפריו, שהרי לא מן הקוצים אוספים תאנים ולא משיח קוצני בוצרים ענבים. 45 האיש הטוב, מאוצר לבו הטוב מפיק את הטוב, והאיש הרע, מאוצר לבו הרע מפיק את הרע; כי מתוך השופע בלב מדבר פיו." 46 "ולמה אתם קוראים לי 'אדוני, אדוני', ואינכם עושים את אשר אני אומר? 47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועושה אותם, אגיד לכם למי הוא דומה: 48 דומה הוא לאיש בונה בית, אשר העמיק לחפר והניח את יסודו על הסלע; כאשר בא שטפון הכה הזרם בבית ההוא, אך לא היה יכול למוטטו משום שנבנה היטב. 49 אבל השומע ואינו עושה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד; כאשר הזרם נגח בו התמוטט מיד וגדול היה חרבן הבית ההוא."

פרק הבא, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)