פרק קודם, הבשורה על-פי מתי, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי מתי פרק כ

כ "כי דומה מלכות השמים לאיש בעל אחזה שיצא השכם בבקר לשכר פועלים לכרמו, 2 ולאחר שהסכים עם הפועלים על שכר דינר ליום שלח אותם אל כרמו. 3 כשיצא בשעה תשע ראה אחרים עומדים בטלים בשוק. 4 אמר להם, 'לכו גם אתם אל כרמי ואתן לכם את המגיע לכם'. הם הלכו. 5 יצא גם בשעה שתים-עשרה וגם בשעה שלוש ועשה כדבר הזה. 6 אחרי כן יצא בשעה חמש לפנות ערב ומצא אחרים עומדים. שאל אותם, 'למה אתם עומדים פה בטלים כל היום?' 7 השיבו לו, 'מפני שלא שכר אותנו איש'. אמר להם, 'לכו גם אתם אל הכרם'. 8 לעת ערב אמר בעל הכרם אל פקידו, 'קרא את הפועלים ושלם להם את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים.' 9 באו אלה שנשכרו בשעה חמש לפנות ערב וקבלו איש איש דינר אחד. 10 כשבאו הראשונים דמו בנפשם שיקבלו יותר, אך גם הם קבלו איש איש דינר אחד. 11 לאחר שקבלו התלוננו לפני בעל הבית באמרם, 12 'אלה האחרונים עבדו שעה אחת ואתה השוית אותם אלינו - אנחנו שסבלנו את כבד היום ואת החם!' 13 השיב ואמר אל אחד מהם, 'חבר, אינני עושק אותך. הרי על שכר דינר הסכמת אתי. 14 קח את שלך ולך, ואולם רצוני לתת לאחרון הזה כמו לך. 15 האם אסור לי לעשות בשלי כרצוני? או שמא עינך צרה על שטוב אני?' 16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים אחרונים."

17 כשהיה ישוע קרוב לעלות לירושלים לקח את השנים-עשר לבדם ובדרך אמר להם: 18 "הנה אנחנו עולים לירושלים ובן-האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים. הם יחרצו את דינו למות 19 וימסרו אותו לגויים להתל בו ולהלקותו ולצלב אותו, וביום השלישי יקום."

20 אחרי כן נגשה אליו האם של בני זבדי עם בניה והשתחותה לו לבקש ממנו דבר.

21 שאל אותה: "מה בקשתך?" השיבה לו: "אמר נא שישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך."

22 ענה ישוע ואמר: "אינכם יודעים מה שאתם מבקשים. האם יכולים אתם לשתות את הכוס אשר אני עתיד לשתות?"
השיבו לו: "יכולים אנו."

23 אמר להם: "אמנם את כוסי תשתו, אך לשבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתת אלא לאשר הוכן להם מאת אבי."

24 כאשר שמעו זאת העשרה נתמלאו כעס על שני האחים. 25 קרא להם ישוע ואמר: "אתם יודעים שהמושלים בגויים רודים בהם והגדולים שולטים בהם. 26 אל יהי כן ביניכם. אדרבא, החפץ להיות גדול בכם יהא משרת שלכם, 27 והחפץ להיות ראשון ביניכם יהא עבד לכם, 28 כשם שבן-האדם לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כפר בעד רבים."

29 בצאתם מיריחו הלכו אחריו המון עם רב. 30 והנה שני עורים, שישבו בצד הדרך ושמעו כי ישוע עובר, החלו לצעק: "אדוננו בן-דוד, רחם עלינו!" 31 העם גער בהם להשתיקם, אך הם צעקו ביתר שאת: "אדוננו בן-דוד, רחם עלינו!"

32 ישוע נעצר, קרא להם ושאל: "מה רצונכם שאעשה לכם?"

33 השיבו לו: "אדון - שתפקחנה עינינו!" 34 נתמלא ישוע רחמים ונגע בעיניהם. מיד ראו והלכו אחריו.

פרק הבא, הבשורה על-פי מתי, הברית החדשה (תרגום חדש)