כ ויהי בשנה השביעית, בחמשי בעשור לחדש, באו אנשים מזקני ישראל לדרש את-יהוה; וישבו לפני: ס 2 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 3 בן-אדם, דבר את-זקני ישראל ואמרת אלהם, כה אמר אדני יהוה, הלדרש אתי אתם באים; חי-אני אם-אדרש לכם, נאם אדני יהוה: 4 התשפט אתם, התשפוט בן-אדם; את-תועבת אבותם הודיעם: 5 ואמרת אליהם, כה-אמר אדני יהוה, ביום בחרי בישראל, ואשא ידי, לזרע בית יעקב, ואודע להם בארץ מצרים; ואשא ידי להם לאמר, אני יהוה אלהיכם: 6 ביום ההוא, נשאתי ידי להם, להוציאם מארץ מצרים; אל-ארץ אשר-תרתי להם, זבת חלב ודבש, צבי היא לכל-הארצות: 7 ואמר אלהם, איש שקוצי עיניו השליכו, ובגלולי מצרים אל-תטמאו; אני יהוה אלהיכם: 8 וימרו-בי, ולא אבו לשמע אלי, איש את-שקוצי עיניהם לא השליכו, ואת-גלולי מצרים לא עזבו; ואמר לשפך חמתי עליהם, לכלות אפי בהם, בתוך ארץ מצרים: 9 ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגוים אשר-המה בתוכם; אשר נודעתי אליהם לעיניהם, להוציאם מארץ מצרים: 10 ואוציאם מארץ מצרים; ואבאם אל-המדבר: 11 ואתן להם את-חקותי, ואת-משפטי הודעתי אותם; אשר יעשה אותם האדם וחי בהם: 12 וגם את-שבתותי נתתי להם, להיות לאות, ביני וביניהם; לדעת כי אני יהוה מקדשם: 13 וימרו-בי בית-ישראל במדבר, בחקותי לא-הלכו ואת-משפטי מאסו, אשר יעשה אתם האדם וחי בהם, ואת-שבתתי חללו מאד; ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם: 14 ואעשה למען שמי; לבלתי החל לעיני הגוים, אשר הוצאתים לעיניהם: 15 וגם-אני, נשאתי ידי להם במדבר; לבלתי הביא אותם אל-הארץ אשר-נתתי, זבת חלב ודבש, צבי היא לכל-הארצות: 16 יען במשפטי מאסו, ואת-חקותי לא-הלכו בהם, ואת-שבתותי חללו; כי אחרי גלוליהם לבם הלך: 17 ותחס עיני עליהם משחתם; ולא-עשיתי אותם כלה במדבר: 18 ואמר אל-בניהם במדבר, בחוקי אבותיכם אל-תלכו, ואת-משפטיהם אל-תשמרו; ובגלוליהם אל-תטמאו: 19 אני יהוה אלהיכם, בחקותי לכו; ואת-משפטי שמרו ועשו אותם: 20 ואת-שבתותי קדשו; והיו לאות ביני וביניכם, לדעת כי אני יהוה אלהיכם: 21 וימרו-בי הבנים, בחקותי לא-הלכו ואת-משפטי לא-שמרו לעשות אותם, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, את-שבתותי חללו; ואמר לשפך חמתי עליהם, לכלות אפי בם במדבר: 22 והשבתי את-ידי, ואעש למען שמי; לבלתי החל לעיני הגוים, אשר-הוצאתי אותם לעיניהם: 23 גם-אני, נשאתי את-ידי להם במדבר; להפיץ אתם בגוים, ולזרות אותם בארצות: 24 יען משפטי לא-עשו וחקותי מאסו, ואת-שבתותי חללו; ואחרי גלולי אבותם, היו עיניהם: 25 וגם-אני נתתי להם, חקים לא טובים; ומשפטים, לא יחיו בהם: 26 ואטמא אותם במתנותם, בהעביר כל-פטר רחם; למען אשמם, למען אשר ידעו, אשר אני יהוה: ס 27 לכן דבר אל-בית ישראל בן-אדם, ואמרת אליהם, כה אמר אדני יהוה; עוד, זאת גדפו אותי אבותיכם, במעלם בי מעל: 28 ואביאם אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לתת אותה להם; ויראו כל-גבעה רמה וכל-עץ עבת, ויזבחו-שם את-זבחיהם ויתנו-שם כעס קרבנם, וישימו שם, ריח ניחוחיהם, ויסיכו שם את-נסכיהם: 29 ואמר אלהם, מה הבמה, אשר-אתם הבאים שם; ויקרא שמה במה, עד היום הזה: 30 לכן אמר אל-בית ישראל, כה אמר אדני יהוה, הבדרך אבותיכם אתם נטמאים; ואחרי שקוציהם אתם זנים: 31 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל-גלוליכם עד-היום, ואני אדרש לכם בית ישראל; חי-אני, נאם אדני יהוה, אם-אדרש לכם: 32 והעלה על-רוחכם, היו לא תהיה; אשר אתם אמרים, נהיה כגוים כמשפחות הארצות, לשרת עץ ואבן: 33 חי-אני נאם אדני יהוה; אם-לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם: 34 והוצאתי אתכם מן-העמים, וקבצתי אתכם, מן-הארצות, אשר נפוצתם בם; ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובחמה שפוכה: 35 והבאתי אתכם, אל-מדבר העמים; ונשפטתי אתכם שם, פנים אל-פנים: 36 כאשר נשפטתי את-אבותיכם, במדבר ארץ מצרים; כן אשפט אתכם, נאם אדני יהוה: 37 והעברתי אתכם תחת השבט; והבאתי אתכם במסרת הברית: 38 וברותי מכם, המרדים והפושעים בי, מארץ מגוריהם אוציא אותם, ואל-אדמת ישראל לא יבוא; וידעתם כי-אני יהוה: 39 ואתם בית-ישראל כה-אמר אדני יהוה, איש גלוליו לכו עבדו, ואחר אם-אינכם שמעים אלי; ואת-שם קדשי לא תחללו-עוד, במתנותיכם ובגלוליכם: 40 כי בהר-קדשי בהר מרום ישראל, נאם אדני יהוה, שם יעבדני כל-בית ישראל כלה בארץ; שם ארצם, ושם אדרוש את-תרומתיכם, ואת-ראשית משאותיכם בכל-קדשיכם: 41 בריח ניחח ארצה אתכם, בהוציאי אתכם מן-העמים, וקבצתי אתכם, מן-הארצות, אשר נפצתם בם; ונקדשתי בכם לעיני הגוים: 42 וידעתם כי-אני יהוה, בהביאי אתכם אל-אדמת ישראל; אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לתת אותה לאבותיכם: 43 וזכרתם-שם, את-דרכיכם ואת כל-עלילותיכם, אשר נטמאתם בם; ונקטתם בפניכם, בכל-רעותיכם אשר עשיתם: 44 וידעתם כי-אני יהוה, בעשותי אתכם למען שמי; לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל, נאם אדני יהוה: פ