סג מי-זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבצרה, זה הדור בלבושו, צעה ברב כחו; אני מדבר בצדקה רב להושיע: 2 מדוע אדם ללבושך; ובגדיך כדרך בגת: 3 פורה דרכתי לבדי, ומעמים אין-איש אתי, ואדרכם באפי, וארמסם בחמתי; ויז נצחם על-בגדי, וכל-מלבושי אגאלתי: 4 כי יום נקם בלבי; ושנת גאולי באה: 5 ואביט ואין עזר, ואשתומם ואין סומך; ותושע לי זרעי, וחמתי היא סמכתני: 6 ואבוס עמים באפי, ואשכרם בחמתי; ואוריד לארץ נצחם: ס 7 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה, כעל כל אשר-גמלנו יהוה; ורב-טוב לבית ישראל, אשר-גמלם כרחמיו וכרב חסדיו: 8 ויאמר אך-עמי המה, בנים לא ישקרו; ויהי להם למושיע: 9 בכל-צרתם לא (לו) צר, ומלאך פניו הושיעם, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם; וינטלם וינשאם כל-ימי עולם: 10 והמה מרו ועצבו את-רוח קדשו; ויהפך להם לאויב הוא נלחם-בם: 11 ויזכר ימי-עולם משה עמו; איה המעלם מים, את רעי צאנו, איה השם בקרבו את-רוח קדשו: 12 מוליך לימין משה, זרוע תפארתו; בוקע מים מפניהם, לעשות לו שם עולם: 13 מוליכם בתהמות; כסוס במדבר לא יכשלו: 14 כבהמה בבקעה תרד, רוח יהוה תניחנו; כן נהגת עמך, לעשות לך שם תפארת: 15 הבט משמים וראה, מזבל קדשך ותפארתך; איה קנאתך וגבורתך, המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו: 16 כי-אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו; אתה יהוה אבינו, גאלנו מעולם שמך: 17 למה תתענו יהוה מדרכיך, תקשיח לבנו מיראתך; שוב למען עבדיך, שבטי נחלתך: 18 למצער ירשו עם-קדשך; צרינו בוססו מקדשך: 19 היינו, מעולם לא-משלת בם, לא-נקרא שמך עליהם; לוא-קרעת שמים ירדת, מפניך הרים נזלו: