פרק קודם, הבשורה על-פי יוחנן, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי יוחנן פרק ה

ה אחרי כן היה חג ליהודים וישוע עלה לירושלים. 2 בירושלים, על-יד שער הצאן היתה ברכה, שנקראה בית חסדא, וסביבה חמש אכסדראות בעלות עמודים. 3 באכסדראות האלה שכבו הרבה חולים ועורים ופסחים ויבשי אברים. 5 היה שם איש אחד והוא בחליו שלושים ושמונה שנים. 6 ישוע ראה אותו שוכב וידע כי זמן רב הוא חולה. שאל אותו: "אתה רוצה להיות בריא?"

7 השיב לו החולה: "אדוני, אין אתי איש שיטיל אותי לברכה בעת תנועת המים. עד שאני בא, אחר יורד לפני."

8 אמר לו ישוע: "קום, קח את משכבך והתהלך." 9 מיד נרפא, לקח את משכבו והתהלך. אותו יום היה יום שבת.

10 אמרו ראשי היהודים לאיש שנרפא: "שבת היום; אסור לך לשאת את משכבך."

11 השיב להם: "זה שרפא אותי, הוא אמר לי, 'קח את משכבך והתהלך'."

12 שאלו אותו: "מיהו האיש שאמר לך 'קח והתהלך'?" 13 אלא שהנרפא לא ידע מיהו, כי ישוע חמק בהיות המון רב במקום.

14 לאחר מכן פגש אותו ישוע בבית המקדש ואמר לו: "הנה נרפאת. אל תוסיף לחטא פן תאנה לך רעה גדולה מזאת."

15 הלך האיש וספר לראשי היהודים כי ישוע הוא שרפא אותו. 16 לכן הם רדפו את ישוע, כי עשה זאת בשבת. 17 השיב להם ישוע: "אבי פועל עד עתה וגם אני פועל." 18 משום כך עוד יותר השתדלו להרג אותו, כי לא רק שהפר את השבת אלא גם אמר שהאלהים הוא אביו ועשה עצמו שוה לאלהים. 19 ענה ישוע ואמר להם: "אמן אמן אני אומר לכם, הבן איננו יכול לעשות דבר מלבו זולתי מה שהוא רואה את האב עושה. כל מה שעושה האב -זאת גם הבן עושה כמוהו, 20 כי האב אוהב את הבן ומראה לו את כל אשר הוא עושה. ומעשים גדולים מאלה יראה לו, עד כי תתפלאו; 21 כי כשם שהאב מעיר ומחיה את המתים, כן גם הבן מחיה את מי שהוא רוצה. 22 האב איננו שופט איש, אלא נתן את כל המשפט ביד הבן 23 כדי שהכל יכבדו את הבן כמו שמכבדים את האב. מי שאינו מכבד את הבן, אינו מכבד את האב אשר שלח אותו. 24 אמן אמן אני אומר לכם, השומע את דברי ומאמין לשולחי יש לו חיי עולם ואינו בא במשפט כי אם עבר ממות לחיים. 25 אמן אמן אני אומר לכם, תבוא שעה, וכעת היא, שהמתים ישמעו את קול בן-האלהים והשומעים יחיו, 26 כי כשם שלאב יש חיים בעצמו, כך גם נתן לבן שיהיו לו חיים בעצמו. 27 גם סמכות נתן לו לעשות משפט, כי בן-האדם הוא. 28 אל תתמהו על זאת, כי תבוא שעה שכל שוכני קבר ישמעו את קולו, 29 ויצאו עושי הטוב לתקומה של חיים ועושי הרע לתקומה של משפט." 30 "אין אני יכול לעשות דבר מלבי. לפי מה שאני שומע אני שופט. ומשפטי צודק, מפני שאינני מבקש את רצוני אלא את רצון שולחי. 31 אם אנכי מעיד על עצמי, עדותי איננה אמת. 32 יש אחר המעיד עלי, ויודע אני כי עדות אמת הוא מעיד עלי. 33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת, 34 אך אני לא מאדם מקבל את העדות. אולם אומר אני את הדברים האלה כדי שאתם תושעו. 35 הוא היה הנר הדולק ומאיר ואתם חפצתם לשמח לשעה באורו, 36 אך אני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן, שכן המעשים שנתן לי האב להשלימם - אותם המעשים אשר אני עושה - מעידים עלי שהאב שלחני. 37 והאב אשר שלחני הוא העיד עלי. את קולו מעולם לא שמעתם ואת מראהו לא ראיתם. 38 דברו אינו שוכן בכם, כי אין אתם מאמינים לזה אשר האב שלחו. 39 אתם חוקרים את הכתובים, כי חושבים אתם שיש לכם חיי עולם בהם; והם המעידים עלי. 40 ואלו אתם אינכם רוצים לבוא אלי כדי שיהיו לכם חיים.

41 אין אני לוקח לי כבוד מבני אדם. 42 ואולם אני מכיר אתכם: אין לכם אהבת אלהים בקרבכם. 43 אני באתי בשם אבי ולא קבלתם אותי; אם יבוא אחר בשם עצמו-אותו תקבלו. 44 כיצד תוכלו להאמין בשעה שאתם מקבלים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד מאלהים האחד אינכם מבקשים? 45 אל תחשבו שאני אטען עליכם לפני אבי. משה אשר שמתם בו בטחונכם הוא הטוען עליכם. 46 אלו האמנתם למשה, הייתם מאמינים לי, כי עלי כתב. 47 אבל אם לכתביו אינכם מאמינים, איך תאמינו לדברי?"

פרק הבא, הבשורה על-פי יוחנן, הברית החדשה (תרגום חדש)